<h1>ספר החינוך מצוה ס"ט</h1>
<h2>דף סו.</h2>
שלא לקלל הדיינים, שנאמר [שמות כ"ב] אלהים לא תקלל, ופירושו דינין כמו [שם] אשר ירשיעון אלהים, והוציאו הכתוב בלשון אלהים כדי שיהא נכלל עם הלאו הזה לאו אחר, והוא לאו דברכת השם, כמו שאמרו זכרונם לברכה במכילתא ובסיפרי, אזהרה לברכת השם מדכתיב אלהים לא תקלל. ומה שכתוב במקום אחר [ויקרא כ"ד] ונוקב שם יי מות יומת, זהו העונש, אבל האזהרה היא מכאן, כי לא יספיק לנו אזהרת העונש במצוה מבלי אזהרה. וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה תמיד, עונש שמענו אזהרה מניין. והעניין הוא מפני כן שאם לא תבוא לנו בדבר מניעת האל אלא שיאמר עושה דבר פלוני יענש בכך, היה במשמע שיהיה רשות ביד כל הרוצה לקבל העונש ולא יחוש לצערו לעבור על המצוה ולא יבוא בזה כנגד חפץ השם ומצותו, ויחזור דבר המצוה כעין מקח וממכר, כלומר הרוצה לעשות דבר פלוני יתן כך וכך יעשהו או יתן שכמו לסבול כך ויעשהו, ואין הכוונה על המצוות בכך אלא שהאל לטובתינו מנענו בדברים והודיענו במקצתן העונש המגיע לנו מיד מלבד העברת רצונו שהיא קשה מן הכל. וזהו אומרם זכרונם לברכה בכל מקום לא ענש אלא אם כן הזהיר, כלומר לא יודיע האל העונש הבא עלינו על העברת המצוה אלא אם כן הודיענו תחילה שרצונו הוא שלא נעשה אותו הדבר שהעונש בא עליו. משרשי המצוה להסיר מעל הדיינין יראת הנדון וקללתו כדי שיוציאו הדין לאמתו. ועוד הזהיר על זה גם כן במקום אחר בתורה. ועוד נמצא תועלת אחר במצוה כי בקללת הדיין תקלות רבות, כי המון העם בסכלותם שונאים אותו, ואם לא יוזהרו על קללתו אולי יקללוהו ויתעוררו מתוך כך לקום עליו, כמו שאמר החכם למלך על המון העם, הזהר שלא יאמרו, שאם יאמרו יעשו, ויהיה בזה רעה רבה, כי הוא במשפט יעמיד ארץ. מדיני המצוה בדיינין מה שאמרו שאין חיוב הלאו אלא המקלל הדיין בשם משמות השם, כגון יה או שדי ואלהים וכיוצא בהן, או בכינוי, כגון חנון קנוא וכיוצא בהן, אבל בלא שם וכינוי כגון ארור פלוני או אל יהי ברוך אין בו חיוב לאו אבל אסור הוא. ומה שפירשו זכרונם לברכה גם כן בעניין זה שהחיוב אינו במקללו בלשון הקדש דווקא אלא אפילו בכל לשון, וכי צריך עדים והתראה בזה ככל חייבי לאוין. ויתר פרטיה מבוארין בסנהדרין [ס"ו ע"א]. ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ועובר עליה וקילל הדיין בשם או בכינוי לוקה שתי מלקיות, לפי שהוא ככל אחד מישראל הכשרים שהם בכלל איסור זה כמו שנכתוב בסדר קדושים תהיו, ואחד מפני שהוא דיין.
